ספרו איך היה, טוף?
בורוכוב-סוקולוב משגר אייטמון חדש לעת סוף שנה. נכבדו ונעריכו על כך.
23/12/2014    
 

כבר סוף 2014 ואני מתחיל לחשוד שבאג 2000 לא יגיע.

עוד בחשדותיי: קטש לא יחזור לשחק, אוקלהומה לא תגיד "אופס, המייל הזה נשלח בטעות, הארדן לא הולך לשום מקום" ואנתוני פארקר יחזור לעונת פרישה.

חבל חבלים הכל חבל, כתב ההוא מהתנ"ך.

אז בינתיים, להעביר את האכזבות, קבלו צרור תובנות מבית סוקולוב-בורוכוב.

1. אכזבות ותוגות: סגל נבחרת העתודה 2014 לא ממש פורץ השנה, וזה חבל עד מאוד. מנקו יום אסל יום באסל בגליל, אדם אריאל אוכל קש בירושלים (ואומרים האומרים שהם גם לא מוכנים לשחרר אותו), איגור קולשוב עבר בקיץ מכללה ולפי חוקי ה-NCAA לא יכול לשחק השנה. היחיד שנותן מספרים יפים הוא נאור שרון, מלש"ב לתפקיד רכזינו העתידי, אבל יש לזכור כי החבוב משחק בליגה השנייה. נעקוב בעניין אחר העניין.

רפי מנקו

2. "אין מספיק ישראלים טובים". דעתי המנומקת בעניין: פפפפפפפפ. תראו את עודד ברנדוויין. ליגה שניה, אחר כך כמה שנים בליגה הפולנית, והנה פתאום רכז פותח בגלבוע. רכז על אמת, בובה של שחקן. או כמו שאמרתי קודם: פפפפ.

3. עוד לפני שמר דונטה סמית' שלף אצבע משולשת, ולפני שרשרת ההפסדים הירושלמית, כתב לי אחד שיודע שהבעיה של סמית' וירושלים שאין שם אפחד שיכול להרגיע אותו. במגרש ובחדר הלבשה. הישראלים של ירושלים הם לא בדיוק הטיפוסים שיורידו ראסיה הגונה כשצריך. ולגבי הקריאות לפטר את דני פרנקו: מממ, סבבה. רק מי בדיוק יושב בחוץ ומחכה? אוברדוביץ'? מסינה? אלכסנדר גומלסקי?

4. תגידו, משחק יורוליג ראיתם לאחרונה? איך היה? אני נגמלתי מהעניין. צר לי, אין לי כוח, לא מעניין אותי. כדורסל "אירופי" יש לי בסן אנטוניו, מאמן ישראלי עם שחקנים מרגיזים יש בקליבלנד, ושחקנים שאין דברים כאלה יאאא אולוהיים, יש בגולדן סטייט ואוקלהומה, לא בחימקי. גם לא בריאל מדריד. אז ספרו איך היה, טוף?

5. הקרנף. לא כפ'ת לי כלום, מדד, פלוס מינוס, הפסדים, ניצחונות, מזמן לא ביקר כאן שחקן של 25 נקודות בליינד, רק תנו לי את הכדור ורדו להגנה. מודל ארל ווילאמס קווין מגי שכזה. ויחד עם טנק דן, וואלה, חזקים שם בנס ציונה, הם גדולים הם בריונים.

6. נמשיך באסוציאיות גשש. ספרים רבותי, ספרים: יצא לי לעיין לאחרונה בספרו של פיל ג'קסון, AKA פיל האליל, 11 טבעות. ספר נחמד, סולידי, לא יצירת מופת או משהו, אבל בכל זאת כמה וכמה אנקדוטות מעניינות יש שם. למשל, איך מאמנים טיפוס כמו דניס רודמן (מצמידים לו עוזר מאמן 24/7), איך שורדים את הטירוף של LA + שאקיל + קובי (מתחתנים עם הבת של בעל הבית) או סתם איך עובדת התקפת המשולש. בעניין הזה אגב, עוד לא הבנתי כלום.

עוד לא השתכנעתי שהעניין הזה עובד בלי שחקן האחד על אחד הכי טוב בעולם (ג'ורדן , שאק, קובי) ועוד כמה לא רעים שיכולים לקלוע, לשמור, למסור בכל רגע נתון. וגם קצת רוברט הורי וסטיב קר לא יזיקו.

כי בל נשכח: כל הטבעות של פיל ג'קסון עם הלייקרס - כמות הכוכביות שיש עליהן, יאאא אולוהייים. החל מהסדרה ההיא מול סקרמנטו ועד כל מיני פציעות של דאנקן, גארנט ועוד כמה.

7. נשבור אחורה רגע: למרבה השמחה, הישראלי הכי טוב בארץ כרגע הוא הקפטן של מכבי ת"א. משפט מעניין, הלא כן? כמו בימי מיקי, ג'מצ'י, נדב. יוגב אוחיון בכושר שאין לדבר בכלל. אני מאוד מחזיק מלימונד, טל דן, דוגי היידה דוגי שלנו, אבל נכון להיום לעניות דעתי מלאת הנאחס טפו חמסה - אין על יוגי.

יוגב אוחיון

8. ברוך בורא המרשתת, הנרקומן המצוי יכול למצוא היום תכנים רבים ונאים כרפאל בענייני כדור כתום, כל יום יום שעה שעה. כמעט. גם בעברית אגב, אבל עוד יותר כמובן בשפת הגויים, עמלקים שכאלה. בין הא לדא שמעתי השבוע את ביל סימונס מראיין את כריס רוק, הסטנדאפיסט הלץ, בענייני סרטים, ספורט ובכלל. אז ריישית, נזכרנו בפני הארדווי, איזה שחקן היה האיש, כמה מבאסות היו הפציעות שלו, ובעיקר - כמה קורעות היו הפרסומות של "ליטל פני". חפשו ביוטיוב, LIL PENNY, מומלץ.

שנית, סיפר האיש על ימי עבר בהם הסתחבק פה ושם עם דל קרי, אבא של סטף קרי כמובן. סיפר כי בגיל 7 הילד כבר היה תופר שלשות, על סל אמיתי, 10 פוט והכל. עכשיו, גם היום אני בקושי מאמין שקרי יכול להרים לבד בלי עזרה משקולת של יותר מקילו ורבע, רזה ככלב ערבות הבחור.

אז בגיל שבע (!?), לתקוע שלשות? פייי קיבינימט. תופעת טבע אדירה ומופלאה הינו סטפן קרי זה, בונבון שחבל"ז אין ולא היה דבר כזה.

על מה עוד רציתי לדבר?

נשבע שהיו כמה דברים, אבל וואלה, שכחתי.

כזאת אנוכי, כתבה המשוררת.

ועד הנקסט טיים: כפיים לבורא עולם.

 
 
שון מיי
 
 
קוקי בלצ'ר
 
 
Powered By Art-Up