מבחן אמא של בורוכוב
רב"ס חזר מחודשיים של פגרה כדי לשחרר צרור תובנות קצר לרווחת העם. האחרון שיסרב לשיגיונותיו הוא כדורסלע-האתר.
23/2/2015    
 

צרור תובנות זריזות, ירי היישר מהמותן.

1. יום שישי בבוקר (לפנות ליל ליתר דיוק, 8:30) פגישה חצי פגישה עם סר ש. עדכונים זריזים בענייני הטרייד ליין ב-NBA הכי מטורף בהיסטוריה, והסכמה הדדית שלברון עדיין מנוול ובידיו ייפול דבר, ובעיקר שסטף קארי אדיר ומתוק כשוקולד בטיסה של ארקיע, אבל איפה הוא ואיפה תחרות השלשות של לארי בירד. משנים את החוקים אלה, הם משנים. פפפפ היינו אומרים. פפפפ ואף פחחחח.

2. יוגב אוחיון. כצפוי במקומותינו, משחק נפל אחד מול אלבה או משהו, ישר קטלו אותו. מנוולים גמורים. הבחור וואחד שחקן, נותן עונה יפה ושחקן ישראלי-צבר כה חשוב למערכת לא היה כאן מזמן. לדעתי מאז טל בורשטיין בימיו בחמישייה עם וויצ'יץ', פארקר, שאראס ובאסטון. יוגי היידה-יוגי הוא שחקן אירופי טוב בקבוצה אירופית טובה. וזה הכל!

3. מצד שני, גם דוגי היידה-דוגי הפך אימפריה. לא ברמה של יוגב, אבל שחקן אחו שלוקי. מי זוכר שהחל את ימיו במגידו בליגה השנייה, ואחר-כך עוד לקח לו זמן להשתלב בג"ג. וכל מכבי חיפה גיבשה שם זהות קשוחה ונעימה מאוד למראה. כלומר, המשחק לא בהכרח נעים למראה, יעני כי אלה רמאים, הם משחקים גם בצד של ההגנה, ושם הם נוהגים לחבוט ולהרביץ. בושידו, MMA, כל מיני כאלה מכנים אותם כאן פרשנינו. ואומר אנוכי, איש מקצוע בתחום אומנויות הלחימה: להד"ם.

ריישית כל, כי אם בחור עמוס כתפיים כמו אייק אופייבו, אכן היה מנסה להכאיב למי מהעומדים מולו, ביד חזקה וברך נפיצה - העניין היה מסתיים בביה"ח רמב"ם ובשלוש מחלקות לפחות. הוא גדולה הוא חזקה.

שיינית, מה שקוראים במחוזותינו משחק אלים על גבול המלוכלך, קוראים באירופה, נניח ביוון או ספרד: "הגנה". חבל לי נניח שבחור כמו שון דאוסן לא משחק בקבוצה בעלת הלך רוח שכזה, בה נהוג העניין הזה של להיצמד לשחקן ממול ולאמלל אותו כדרך קבע, בכל הדרכים החוקיות שאפשר. היה יכול לקדם אותו בחיים, ולא רק אותו. מנהג הוא לבני עמנו להצטיין בצד אחד של המגרש.

שון דאוסן

אם נזכר רגע בסעיף יוגי שם למעלה - הנה אחד שהפך לוואחד קרצייה בהגנה, ואיזה יופי טופי זה.

4. עוד קטנה לגבי ענייני אלימות, חוק וחוקה. הבה נפריד: לרדוף אחרי אוהד ליציע, לפצוע שחקן יריב בכוונה זה פויה וגועל נפש. אבל לחטוף עבירה בלתי ספורטיבית זה במסגרת החוקים! מותר להוריד זפטה, ושחקן חכם צריך לדעת גם להשתמש בעבירות שכאלה. לתפוס שחקן בגוף במהלך מתפרצת - לגיטימי לגמרי. להוריד לו אגרוף - לא מקובל. יחי ההבדל.

5. עוד משהו בענייני מכבי חיפה. נחמד לי מאוד כי הכוכב האמיתי של מכבי חיפה, הוא בכלל המנהל שלה. לא נכחיש בגילוי מאוד נאות שעידו קיר בטון היה ועודו אדם חביב עלי ובכלל, אבל זה בהחלט בריא ליהודים שבחזית עומד איש אשכולות, אשכוליות, רפת ולול כעידו הנחמד.

עידו קוז'יקרו

6. גם ברמה השיווקית - חשוב מאוד לענף הכתום שלנו לשמור ולשמר קרוב-קרוב אושיות בסדר הגודל של קיר קוז'יקרו-קטש. אני קורא לזה "מבחן אמא שלי". אמא שלי יודעת מי זה קוז'יקרו, יודעת מי זה טפירו, מי זה נדב, מי זה דורון שפר. יודעת ואף מעריכה. אם נכוון עוד חמש שנים קדימה, היא גם יודעת מי הוא יותם הלפרין. היא לא כל-כך שמעה על לנדסברג, היידה-דוגי או על כדיר. לא באשמתם או חלילה וחסה אשמתה של אמאל'ה שלי, אלא באשמת השיווק המטופש של הליגה הזאת, ואהדת העם הטיפש חובב השוקולד בטיסות, וביפ על הקרקע. אבל אם יש כבר מישהו שהעם ככלל עושה לו כבוד, מוטב כי הענף עצמו יעשה לו כבוד עוד קודם.

ונדב, רבאק, איפה נדב. מי נתן ליונה לעופף? מי? ולמה מבקר המדינה לא מתעסק בכך, במקום בכל מיני זוטות כמו משבר הדיור ושאר טיפשויות מטופשות?

לא נבין ולא נדע.

ועד יעבור זעף וזעם - היידה גוני נזעק מבין הגלים.

 
 
רשארד גריפית'
 
 
רישאר דאקורי
 
 
Powered By Art-Up