תקציר המכות והריבים
מגיש: רן בורוכוב-קראטיסטוב, כולל פרשנויות למשיכות, דחיפות ומירפוקים אם יש כזו מלה בכלל. האזינו לרב"ס המכובד.
29/4/2015    
 

יש מכות, רב"ס מתייצב.

חובתי המוסרית היא. כידוע, אנוכי מכהן כראש מחלקת קטטות, תגרות ופוגרומים בכדורסלע-האתר, אך מעבר לכך כל אשר יגגל את המילים "בואו יש מכות" בצרוף שמי הבורוכובי, יגיע חיש קל לכתבת המופת של סופר הארץ, החבר הנכבד אלעד זאבי. על זה שהכתבה היא עלי כבר לא צריך לספר, נכון? אז סיפרתי בכל זאת, אני לא נחתום ואני אעיד על איזו עיסה שבא לי.

אז היו מכות. אז באתי.

כמה וכמה פעולות איבה חלפו כאן לאחרונה, נתחיל באחת שכבר קצת שכחנו, ההיא בה פול פירס דחף לא יפה בכלל את עומרי כספי שלנו.

פויה בויה. לו היה הדוחף איזה משוקץ, נניח דוויין וויד שכזה, הייתי מרחיב המון מילים, מרחיב ואף מכביר. אבל את פירס אנחנו מחבבים הרבה אחורה, אחד המוערכים הינו, זוכרים אותו עוד שכשהיה אפרוח אדיר ישבן בקנזס-המכללה.

אז נסכם בנזיפה לפירס, נאחל לו הצלחה בדרכו לגמר המזרח, אך ננזוף מאוד בליגה על כך שאפילו לא נתנה איזה צוויץ מגנה בעניין. איזה קנס של 5000$ תרומה לקרן השק"ם של עומרי כספי, בהחלט היתה מתקבלת בברכה. במונחים של ליגת הבלרינות של היום, מוצדק בהחלט.

הלאה, מתקדמים.

בוסטון מול קליבלנד , סעיף א'.

משחק מספר ארבע בסוויפ הצפוי של קליבלנד את לברון על בוסטון האומללה, קבוצה שהדבר היחיד שיש לה להציע מול הארסנל של דיוויד בלאט, הוא מרפקים חדים ותמונות של לארי בירד.

כי כשרון אין להם בשיט שם, לירוקים מודל 2015. אם היו משחקים במערב, היו מתחרים עם הלייקרס על המקום אי שם בתחתית, ויותר עלוב מזה אין בנמצא (חוץ מהניקס כמובן).

הקיצר, בוסטון באו עצבניים עם הלך רוח של "זה המשחק האחרון השנה אז בואו לפחות ניקח כמה קרקפות הביתה". דייויד מצדו עוד קיטר לשופטים לפני המשחק שהם מרביצים וזה לא פייר, מה שרק חימם את העניין, והיי הופ, קווין לאב מנסה לקחת ריבאונד, וקלי אוליניק מצדו לוקח לו את הכתף לאיכילוב. פריקה, חבישה, שבועיים בחוץ לא כולל סטרואידים (אם לא ראיתם, חפשו לינק לבד, אתם ילדים גדולים).

סר ש. שאל אותי מה דעתי המקצועית על הריתוק. ובכן, הכוונה בהחלט יפה, הביצוע בינוני, יען כי לו היה באמת אוחז בזרוע כמו שצריך, לאב היה גומר את הקריירה, אבל מה שנקרא אצלנו - כוכבית על המאמץ והיצירתיות. מהלך שהיה מתקבל במחיאות כפיים גם בגארדן הישן של האייטיז.

מכה הגונה תרתי משמע לקליבלנד, כי למרות שעדיין יש להם את לברון, קיירי ועוד כמה כאלה, בסיבוב הבא מול השוורים של תיבודו ורוז משיקאגו, לאב יחסר להם, ואפילו מאוד.

הצחוקים האמיתיים התחילו בכלל אחרי האירוע, בתגובה משובחת של איבן טרנר מבוסטון, שהוכיח היטב כי לא שמע על המשפט "מוטב להיחשב טיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון".

וצייץ ש- שימו לב לגאונות המלאה:

Literally, if you ask anyone in our locker room, Kelly can’t box out to save his life, No joke. He boxes out teammates out like that all the time in practice. Obviously, he gets away with it in practice so he thinks it’s legal in the game. If you go the whole season and watch Kelly’s box outs…after there is an emphasis on trying to box people out and things like that, he’s just trying to clear a physical force like that.

At the same time, of all people, Kelly looks up to a player like Kevin, because they are two guys that are similar….Kelly doesn’t have a mean bone in his body. When you saw the play, it looked bad, but Kelly’s not that type of dude.

ובכן- תקציר מפורש של רב"ס לנ"ל.

1. השחקן מהקבוצה שלי הוא ליצן שבכלל לא יודע לסגור לריבאונד.

2. צוות המאמנים של הקבוצה שלי הם אהבלים, כי הם לא מתקנים אותו באימונים שהוא עושה משהו אסור (ומסוכן, כאילו דא...).

3. אותו חבוב מהקבוצה שלי, הוא סה"כ גולם טוב שמנסה להשתמש בכוח, אבל אין לא קואורדינציה במילימטר.

4. כל הלבנים האלה, כולל החבר מהקבוצה שלי, נראים אותו דבר.

5. וזה הכי מצחיק בעיני : לחילופין או בנוסף לסעיף הקודם - טרנר טען שקלי אוליניק וקווין לאב הם שחקנים דומים.

יאפ, דומים. שזה בערך כמו להגיד שמייקל ג'ורדן וג'רמי פארגו שחקנים דומים, כי שניהם שחורים שקופצים גבוה. חמוד איבן טרנר, נכס לכל קבוצה. בעיקר לכתבים של הקבוצה.

נקסט:

בוסטון VS קליבלנד - סעיף ב'.

ג'יי קראודר משחק קצת אלים, מלכלך צובט נושך שכאלה. הוא מעצבן את מיסטר קנדריק פרקינס, ושמיד עושה על החבוב הורדת זקיף תוך כדי חסימה מאוד מאוד נעה מבית היוצר של קווין גארנט פינת ריק מהורן.

לזכותו של פרקינס יאמר: בשביל זה משלמים לו. הרבה. הרבה מאוד. כבר משהו כמו חמש שנים פרקינס מקבל סכום שערורייתי (משהו כמו 9 מיליון לשנה) כשהוא מקפיד להיות בין חמשת השחקנים הכי מצחיקים בליגה. מצחיק במובן של וואט דה פאק אתה עושה על המגרש, אבל אם יש דבר שאפשר להגיד - הוא בחור קשוח. והתפקיד של פיזור הפגנות בקליבלנד הוא שלו, לא של קיירי ארווינג עדין הברכיים, או חלילה של לברון הפרינססה.

היה צריך להעביר שם איזה מסר כנראה. אז פרקינס העביר.

או! תפנית בעלילה!

ניגש מיד למקרה ג' מאותו משחק ממש, ועם אותו שחקן בוסטון עצמו:

ג'יי קראודר מציק לסמית', קוקוריקו ידוע, במאבק על הריבאונד. הפיוז עולה לסמית' לראש, כנראה המסר ההוא של פרקינס הוטמע מאוד-מאוד פנימה בפנוכו, והוא מעיף לקראודר אגרוף היישר לראש.

נוק אאוט, ומהנפילה קראודר עוד מסובב את הברך, להרבות בשמחה. סמית' מורחק, ויש סיכוי סביר שיקבל גם איזו השעיה קלילה. וסמית' הוא אחד שכבר הוכיח שכשהפיוז מסתובב, זה עשוי להמשך איזה חודש, חודשיים, שנתיים וחצי.

את תגובתו של דיוויד בלאט, מאמנננו הגולה-עולה, לא השגתי.

אבל הייתי אומר שהוא לא מבסוט שהוא הולך לשחק מול שיקגו, קבוצה שידועה בחיבה שלה לצ'פחות ככלל, וללברון בפרט, קבוצה שיש לה קו קדמי שלא רק מרביץ, אלה בניגוד לבוסטון גם מוכשר, בלי לאב, לפחות בהתחלה וסביר שבכלל, עם סמית' במצב מנטלי של רון ארטסט, ועם קבוצה שהוכיחה גם מול הגלמים של בוסטון (איבן טרנר אמר, לא אני) שאפשר לחרפן אותה כהוגן.

אה, כן, וגם ההוא שהיה MVP משיקגו חוזר. טפו 55555 מלח מים בן גוריון.

ונקנח בעניין מקומי, משלנו: ג"ג מביסה את מכבי ת"א ברצף ההפסדים הכי מביך וארוך של אלופת אירופה בכל הזמנים, ומר סחור-סחור סופו סחורצאניטיס, משחק אותה ג'יי אר סמית', ומוריד מרפק לשחקן גלבוע.

ואז עוד אחד, כדי שכולם יבינו שהקודם לא היה במקרה, והוא באמת מנסה להרוג אותו, לא רק לשמח את החבר'ס אחרי הפדיחה הטורקית.

אז בא לו אחד, חבוב צעיר בשם חואקין שוכמן, וכדי להגן על עמיתו לקבוצה, דוחף את סופו. פעמיים.

חואקין שוכמן

דיוק פיסיקלי - מנסה לדחוף. חוקי ניוטון עם הכוח והכוח שנגדו קובעים, שאם שוכמן הכי מצליח לדחוף את ההר, ההר היה מעיף אותו עד למוחמד פינת מכה.

אבל האומץ, או הטיפשות, יאאא אולוהיים. יש עליו לבחור הזה (דבר יו"ר הדירקטוריון: רב"ס, החבוב די-למדי-ארגנטיני, כן? בל נשכח זאת), כי בל נשכח שסופו זה אחד שכבר ניסה להוציא להורג, פשוטו כמשמעו אוהד חצוף שקילל אותו. אז אמרו שהוא בכלל ענק עדין טוב לב שהרגיזו אותו ועברו את כל הגבולות.

אמרו.

ואני אומר- אם באימון הבא של נבחרת יוון (אם סופו בכלל יוזמן לשם) מר סופוקליס יעצבן את בורוסיס, וזה האחרון יוכיח שגנטיקה זה דבר אחד, אבל סטרואידים מגיל חודשיים זה עניין אחר, לא נצטער על כך.

ואנחנו לא בעד אלימות חלילה, אנחנו בעד קארמה.

יאללה, מספיק לקשקש. יש לנו אימון קראטה להדריך אוטוטו.

בינתיים, נזעק כפיים לבורא עולם.

 
 
אייק טרנר
 
 
טל דן
 
 
Powered By Art-Up