לבן על גבי שחור (25.12.98)
דנילוביץ', קרנישובאס, בשוק, טבק, פוצקו וגם שיין רומינסקי הנשכח - אלה השמות בהם עסקה נשיאות הסיפרה ימים ספורים לפני 1999. ספיישל ליום העצמאות.
15/4/2021    
 

"האמנם שחקנים לבנים אינם מסוגלים לנתק רגליהם מהרצפה?", פתח עומאר בורחאס, נציג הסיפרה בחולון ופרבריה, את נאומו בישיבת נשיאות הסיפרה. "האמנם אינם מסוגלים לקחת ריבאונד כמו חבריהם השחורים? האמנם שריריהם רופסים ויכולת הקליעה שלהם דלה עד מדולדלת?"

"בטח שכן", ענה משה שמאי, הנציג שלנו בראשל"צ וסביבותיה. "שנים שאני יושב בראשל"צ העיר וחוזה בשחקנים כמו ג'ינו בנקס, אנדרה ספנסר, ריצ'י רלפורד, ג'ראלד פאדיו, בריאן אוליבר, סטיב ברט, קווין מגי, ג'יימס גאלי ולא רק הם. מישהו יכול היה לקחת ריבאונד מגאלי או ממגי? מישהו יכול היה לבלום את אוליבר או ברט? ודאי שלא שחקן לבן".

"אכן, קבוצתך מהוללת היא. אשקול לבחור בה במשאלי המילניום לקבוצת המאה", שיחרר בורחאס נחרת בוז כה מרעישה, שכולנו הזדקפנו מחשש לנחיתת סקאד בחדר. "אי אפשר לעצור אותם. חה חה, אם תרשה לי, חה חה חה. אדון שמאי, תתעורר, הכדורסל משנה כיוון. אם אתה לא כדורסלן לבן, חבל על הזמן שלך.

"קח, למשל, את הליגה האירופית. מי מלך הסלים? פרדראג דנילוביץ' מקינדר בולוניה, עם 19.5 למשחק. מי מלך הריבאונדים? חוסיין בשוק מאפס פילזן עם 10.3 ואחריו ז'אן טבק מפנרבחצ'ה עם 10 בממוצע. מי מלך האסיסטים? ג'יאנמרקו פוצקו, שמכבי ת"א עוד תפגוש בו בהיכל ובווארזה, עם 6.3 בממוצע. מי מלך האחוזים מהשדה ומהעונשין? ארתוראס קרנישובאס מטימסיסטם בולוניה. השתלטות כללית".

גירד שמאי בפדחתו גירוד נמרץ ומתמשך, כקוף בן יומו. חשב וחשב ולא מצא תשובה. פתאום באה ההארה ושמאי נחלץ אל מפלטו האחרון. "דאבל-דאבל", אמר, "תראה לי לבנים שעושים דאבל-דאבל בנקודות וריבאונדים. כמה כאלה כבר יש? לדעתי אין בכלל".

הפעם זינקו כל חברי הנשיאות אל מתחת לשולחן העץ הכבד העגול שבמרכז החדר, כי נחרת הבוז של בורחאס היתה עצומה ומרתיעה. חי נפשנו, חשבנו שבסקאד מדובר ולא ראש חץ גרעיני. מה זה גרעיני, לפחות גרעיני אם לא יותר.

"שמאי אחי ומורי, הינך הולך ויורד מנכסיך אל מול עינינו המשתאות. החרש, הסכת, צא ולמד", הנחית בורחאס מהלומות ארסיות על ראש השמאי. "האיש שלו הכי הרבה דאבל-דאבל בליגה האירופית העונה הוא גינטאראס אייניקיס הליטאי של סראטוב, שגם בו תפגוש מכבי ת"א בקרוב. הבט בטבלה. רואה? מה תגיד על זה?".

ושמאי שתק, אבל בורחאס המשיך.

"והופעת הדאבל-דאבל המרשימה ביותר בליגה האירופית העונה שייכת לקרופורד פאלמר, הסנטר של וילדבאן, לבן, כן, לבן, שקלע 28 נקודות ולקח 17 ריבאונדים מעל ראש המשתומם של וולטר ברי ומול עיניו היוצאות מחוריהן מתדהמה של צבי שרף שלנו, כן, שלנו, ועוד בסלוניקי העיר ולא בראשל"צ", ירה בורחאס כמכונת יריה חדישה.

ושמאי נדם, אבל בורחאס רק התחיל את היום.

"ואחרי פאלמר, איך אפשר לשכוח את הדאבל-דאבל הנהדר, השני בטיבו בליגה האירופית, של אייניקיס: 29 נקודות ו-13 ריבאונדים נגד פנרבחצ'ה. איך אפשר לשכוח, תגיד, איך אפשר? לבנים עלייך, אירופה, מכל כיוון הם באים, וקולעים, וטורפים ריבאונדים. עוד מעט יתחילו גם להטביע ולדפוק גגות! סטיב ברט אתה אומר לי, אתה לא מתבייש?"

ושמאי נכלם, אבל בורחאס לא חס.

"ומי לדעתך, שמאי יקר שלי, גביר העיר ראשל"צ, עשה את הדאבל-דאבל הכי מדהים ומפתיע ומרנין בליגה הישראלית השנה? מי, ויקטור אלכסנדר? נוריס קולמן? דמיטרי היל? חוזה ווייטמן?

החרש, הסכת, צא ולמד: הוא לא מפחיד, הוא לא מרעיד, הוא לא מאיים, אולי אפילו קצת משעמם. הוא נראה כמו בן השכן הטוב מקצה הרחוב, הוא נחבא אל הכלים, אבל לך תעצור אותו מתחת לסלים. הוא מפלצת לבנה במיטבה: קבל אותו, את שיין רומינסקי מגבעת שמואל, בהצגה נדירה של 33 נקודות ו-14 ריבאונדים נגד מכבי רעננה מרובת השחורים, חסרי התשובה ההולמת להשתלטות הלובן על איזור הצבע".

ושמאי, רגע לפני שנזלו דמעות עלבון מעיניו, שהרי העליבו בורחאס מול נשיאות שלמה, סיים כנוע סיפרה זו באומרו: "לשנה הבאה בראשל"צ הבנויה, ולה שני זרים לבנים שטרם נראו כמותם בישראל, אמן".

 
 
אוטיס היל
 
 
וולטר שצ'רביאק
 
 
Powered By Art-Up