רבותי וגבירותיי (אני יודע שגם אתן כאן לפעמים),

מדובר בהחלטה סופית ורשמית.

"מסדר הכלימה" כפי שהופיע במהלך עונת 2009/10 מבוטל בזאת. ברם אולם ואף על פי כן, היות שבבסיס הרעיון עומד משהו שלא היינו רוצים לוותר עליו, יישאר ממנו שריד שיתפתח למדור עצמאי.

לאחר התלבטות בין שני שמות חדשים – "אות הכלימה" ו"שום כלום" – הוחלט ללכת על הגרסה השנייה, כדי להיות מעט עדין יותר.

ומדוע עדין יותר? אולי כי הופתעתי לדעת מהתגובות שהגיעו לכאן, שישנם נתינים רבים שצורמת להם הנצחת השליליות, או אזכור מוגבר של אלמנטים שמזוהים יותר עם תחושות אנטי במקום תחושות עידוד ופרגון.

אכן כי כן, בקרוב בכדורסלע-האתר לינק חדש: "שום כלום". על שום מה? על שום הביטוי הנאה "שום כלום וכלום שום", שהתפתח תוך כדי כתיבה ובא להציג מצבים ב'חביב נולד' דווקא, בהם משחק כלשהו לא הצליח לחלץ מעצמו אפילו גיבור אחד ראוי שעומד בקריטריונים.

במדור החדש לא תתבצע סקירה מלאה של כל הבוקסות במשחקי המחזור, כפי שהיה נהוג עד היום, ומכאן שיפחתו ואולי גם ייעלמו המונוטוניות והחזרה על דברים שבוע אחר שבוע.

לעומת זאת, תהא תמיד עינו של הנשיא פקוחה וידעו השחקנים במגרשים כי מישהו עוקב אחריהם בכל מקרה ובכל מחזור. היה ומישהו מהם יבאיש את המגרש באופן מאוד לא שגרתי, ניידע את העם על כך ולא נחסוך באמצעים ובזעף נשיאותי.

במבט לאחור, וכפי שכתבו כמה וכמה (וכמה!) מהקוראים, אני חושב ש"חביב נולד" ו"מסדר הכלימה" הרכיבו יחד סיקור מחזור ייחודי ומקורי. בחלומותיי אני רואה שבועון כדורסל על נייר כרומו משובח, לו היה כאן, מקדיש כפולה לכל אחד מהם מדי שבוע כפולו-אפ שבועי, כולל הטבלה המצטברת וצילום גדול של השחקן המוביל בכל אחת מהתחרויות.

ברם אולם, שבועוני כדורסל מודפסים אין כאן, בחרטאבונה (השבוע קיבלתי את "סופר באסקט" האיטלקי, שיוצא לאור זו השנה ה-33 ברציפות). בנוסף השנה אינה 1993 או 1995 ואני אינני ציפור דרור כבעבר. לשבת על כל בוקסה ובוקסה, כל שורה ושורה של שחקן, מבלי לשמוט אף פרט או לשכוח אף קריטריון, זה פשוט מעיק מדי, כובל מדי, שיטתי מדי וגוזל זמן רב. אין פה מקום לדמיון. ובמקומות שאין בהם ספייס לדמיון אני משתדל להצטנף, או פשוט ללכת הלאה.

אני מאוד אוהב סטטיסטיקה ונתונים, כידוע, גם כיום, וחושב שאפשר להפיק מהם המון. זה בדיוק מה שנעשה כאן לאורך השנים, אבל אינני נער סטטיסטיקה מדופלם. תמו הימים. לרגע חשבתי שקיצוץ הליגה והמעבר משישה משחקים לחמישה משחקים בשבוע יקלו עלי, יחדשו את ההתלהבות ויביאו אותי להמשיך במרוץ הזה, אבל בסופו של דבר התחרטתי. בין השאר כי למדתי להבין על סמך התגובות שישנם שוכני כדורסלע שאינם נלהבים מהמסדר.

לא לחינם הקמתי סימפוזיון שלם סביב העניין. אני באמת ובתמים חושב ש'מסדר הכלימה' הוא יופי של לינק ויופי של רעיון ובהזדמנות זו שוב תודה לרן בורוכוב-יזרעאלוב שהגה את השם. ייתכן שעם לוגו משלו ועם רשימת קריטריונים קבועה בעמוד ראשי משלו (מה שלא קרה בעונה שעברה, שבה הוא היה ספיח של "חביב נולד" וגם הופיע תחת הלוגו של "החביב") המסדר היה מקבל לגיטימציה רחבה יותר.

גם אני חושב, כמו אחרים, שהמסדר היה לפעמים לא פחות מעניין מאשר "חביב נולד". אבל ל"'חביב" יש מסורת ארוכה. והוא חיובי באופיו. הוא מאליל, הוא מעריץ, הוא משבח, הוא שואף לטוב. המסדר הוא שלילי ועוקצני ומחפש נגטיביות באופן בלתי פוסק. אולי יותר מדי. ואולי העם צודק - אם כדורסלע מגיע ממקום של אהבה למשחק ולענף, אין צורך במדור קבוע שאינו עושה חסד עם האנשים (אף שהוא מרחיב ומשלים את התמונה מבחינה מקצועית).

ובקיצור, כדי לא להיות לגמרי אמא תרזה (היא עוד באופנה? מי האמא תרזה של ימינו?) אפשר בהחלט להסתפק בעקיצה מזדמנת פה ושם כדי לתבל את הדברים ולגוון אותם, ולא להכתים פני רבים מדי שבוע.

מעכשיו והלאה ניקח את העניין לכיוון קצת אחר. עדיין יהיו בו ביטויים כמו "הסריח את המגרש", ולו רק מהסיבה שכאן אפשר לכתוב את זה ובעיתון של המדינה, נניח, קצת יותר קשה. אבל העייסק יהיה יותר ממוקד ולא יסרוק מדי שבוע את כל הליגה. נשלוף שחקן או שניים, אולי קבוצה שלמה, אולי מאמן, ונרביץ בהם תורה תוך שימוש בנתונים אשר לפנינו. אולי נלך על קטע מצעדי כלשהו כמו שהציע סר ש. הרמלין, אולי על ההיפך ממה שעשיתי בתוכנית האולפן של ONE בעונה שעברה, כלומר לדרג את הסרחן השבועי מבין הגרועים ביותר.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל מי שהציע והתנדב לקחת על עצמו מעורבות כזו או אחרת בכתיבת המסדר. בשלב זה, בשל השינוי, אין צורך. אם יהיה - לא אהסס לפנות ולבקש עזרה.

ואם נחיה גם נראה.

בינתיים, משהתקבלה החלטה סופית, רווח לי. וייתכן שרווח גם לעם המתוח.

שלומות ונצורות בשלב זה.