75-76 להוד השרון על מכבי אשדוד בגביע המדינה, בממשחק נפרד משאר המשחקים שרק מעטים ידעו שהתקיים. מתי, מתי יקום פה שידור סטייל שירים וסלים שירכז את כל משחקי הסיבוב הראשון בגביע ויעשה פה ממש שמח? כנראה שאף פעם לא.

כך או אחרת, אחרת או כך, 'סינדרלה ראשונה' זעקו כותרות בעיתון, ושר האוצר נתן במבט ראיון.

המדווחים מדווחים שהיה שם סל ניצחון של אחד הזרים, ראמל בראון. מאוד יכול להיות שבלעדיו לא היתה נכתבת כאן מלה. כבר קרו דברים גדולים מאלה שלא זכו להתייחסות בכדורסלע-האתר, הנשען, עדיין ולתמיד, על המוטו נוחות, נינוחות ונוחיות. כותבים רק על מה שמתחשק, ורק כשיש מתי.

שתי קבוצות שהתארגנו באיחור. הראשונה לא ידעה אם תשחק בלאומית או בארצית, עד שטבעון/יקנעם (אף פעם לא אדע כנראה את השם המדויק) פנתה את המקום. השנייה חיכתה לראות מה קורה עם נתניה, ואז התמקמה שוב בליגת העל.

שתי קבוצות שירדו ובעצם לא ירדו, פגשו זו את זו. באמת שזה קורה רק בישראל, או ככה לפחות נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא.

לא הייתי נדרש, כאמור, אלמלא המקרה של עדי כהן סבן. עוד אחד שהגיע באיחור, ושום דבר מזה לא הפריע לו לבלוט בשלב כל כך מוקדם בעונה עם 22 נקודות ו-8 אסיסטים מול קבוצה מהליגה הבכירה. רכז חכם שבלט במחלקת הנוער של הפועל ירושלים ונעלם מהכדורסל בעקבות תנאי שטח צבאיים שקראו לו (אילצו אותו?) להישאר.

כהן סבן הצטרף באיחור לקבוצה המתאחרת של עמי נאווי. אך לפני כמה זה היה – שנתיים-שלוש? - שידר הנשיא את סבן ואדם אריאל עם עוד כמה חבר'ה זוכים בגביע המדינה לנוער עם הפועל ירושלים של דניאל ששר. אריאל הלך קדימה, כהן סבן הלך אחורה. אבל כפי שהתברר אתמול, הוא חזר מהר ומגשר על הפערים ברגעים אלה ממש. אשדוד כבר יודעים.

הקטע הזה של לקחת שחקן צעיר בכלום-כסף (כלשון העם), הוא אחת הרעות החולות של הליגה הלאומית בעיקר, ולבטח אחת הסיבות שגדודים של שחקני לאומית נהרו בקיץ לארצית, אבל מעז יוצא ומתוק וככה נולדים ומתגלים שחקנים, מתברר. גיא דותן, שקדם לכהן-סבן בעמדת הרכז של הוד השרון, התקדם כלכלית ומקצועית בדרך לא מאוד שונה. נתקע בגיל צעיר והיה כמעט אובד עצות. באה הוד השרון, ובמקרה ההוא רועי חגאי, והראו לו את הדרך בתמורה להקרבה רבה הן בצד הפיזי והן בצד הכלכלי.

מאוד מאוד בצד הכלכלי.

למעשה, בעונה כזו בליגה הלאומית יוצא ששחקן צעיר מפסיד כסף. ממש ככה. במיוחד אם הוא גר רחוק כמו במקרה של גיא דותן מירושלים בזמנו. אומרים אגב שדותן שידך הקיץ את כהן-סבן להוד השרון. לא יודע מה נכון, רק מספר מה אומרים האומרים וטוענים הטוענים.

ובאשר לאשדוד, מוקדם כמובן להתייחס, ברם-אולם-ואף-על-פי-כן יש לומר גם זאת: בדומה ללייקרס ולהבדיל אלף הבדלות, נדמה שגם שם לא ממש נמצא מענה מאז עזב המאמן המזוהה. בלייקרס זה היה פיל ג'קסון ומאז התקשקשו בבינוניות מייק בראון, מייק ד'אנטוני ואפילו ברני ביקרסטאף לרגע. באשדוד זה היה עופר ברקוביץ' שעמד לא רע בכלל מבחינת מאזן בשלוש עונותיו שם, אבל אריק אלפסי ונתי כהן התקשו להמשיך באותו קו. האם ל"ל שכבר אינו מולך על ג"ג ילך בעקבותיהם?

אם נחיה גם נראה.

ועד כאן כ-490 גרם טקסט זריז והגיגי לשעת צהריים.