הוי הוי הוי, בן-בוקר באה עלי נערותי השנייה, עת הפיל עלינו נשיאנו המלומד את דיון עבירת ג'מצ'י - ג. סלע ככה סתם משום מקום, כאילו לא עברו חלפו להם 15 שנה.

עכשיו למען הסר ספק והסר ש., נערותי הראשונה לא הייתה משהו בכלל. גועל נפש אמיתי, ובזמן ההוא במיוחד הייתי קבור באיזה בסיס צבא מסריח. אבל את הקבוצה של קנדי-סלע-שלף-בלאט, הו הו, זוכרת אנוכי עד מאוד.

אחרי שהמלומדים על אמת, כאלה שיצא להם להקפיץ גם כדור כתום עלי פרקט ולא רק כדור כחול עלי לשון, נתנו תובנותיהם, גם אני רוצה והנה אני בא.

ראשית, גיל היה כה נאה. ואין לי ספק
כי סש'קה דנילוביץ' האגדי, האיש והמרלבורו, היה והינו בן אובד למשפחת סלע. ברור כבורשט.

שנית, מכבי הלא נענשה בגמר, הלא כן?

שלישית, איזו קבוצה הייתה גליל של שלף-סלע-קנדי.

רביעית, בחמש השניות הללו היו בערך 30 עבירות מכל הכיוונים.

חמישית, במקביל לג'מצ'י, אורן עמיאל מבצע שם עבירת גיהינום כפולה ומכופלת, בצד שמאל על דניאל והיונה.

שישית, היתה עבירה? לא בטוח. ממש גבולי, גילי-שלנו גם החליק משהו.

שביעית, ממממ. סל ניצחון של ג'מצ'י! דורון, לא מיקי! דורון!

שמינית, רונן גורביץ', אשר אומרים עושה היום חיל בעסקיו עד מאוד, הוא בן דוד שלישי של סוקולוב. אמת לאמיתה.

תשיעית, לתשומת אבנר קופל ושות' - גם דרך היוטיוב מריחים היטב את הצמרמורת באוויר של המשחק הלזה. גל געגועים מציף אותך, וכאמור אתה אשכרה לרגע מתגעגע ל-1996, שנה לא טובה ליהודים כלל וכלל. אז גם בלי מעודדות מלטביה זה אפשרי.

עשירית, אם ערוץ הספורט פותח היום אתר, למשל ספורט 5 בוידעם, בו אני אוכל לבחור כרצוני את המשחק מהשנה בה אני רוצה, איך כמה ולמה, וואלה אני בעייסק.

לא שהם האהבלים יבחרו עבורי שוב את "שאראס הרגעים הגדולים", "באסטון – הרגעים הבינוניים". אני אבחר, לבד. אתרפק לי בשקט וצנעה על אלילים כג. סלע וג. שלף בימיו האדומים, ספנסרים, ת'רדקילים ושאר אושיות מהוללות.

אני אנווט.

עד כאן פרק א'.

לפני שאני ממשיך לענייני ליגת מנש אני מזכיר: אני ולא שרף אמרתי במו מקלדתי, כי סחור-סחור הוא פארש. עומד מאחורי הדברים. ובעיקר, די בטוח שאני משיג אותו בריצה, אם וכאשר.

מנש!!!

רונדו הירוק מבוסטון מסר כבר 82 אסיסטים העונה. מה שמשאיר לו בקושי 1050 חתיכות כדי לנפץ את השיא הפסיכוטי של ג'ון סטוקטון לעונה אחת, ממוצע של 14 ומשהו למשחק. שיחק 82 משחקים סטוקטון בעונה ההיא, כמובן, בלי חשבון ובלי בושה.

אבל רונדו, שכרגע רק צריך להתרוצץ על המגרש ולמצוא איזה זקן שיטווח את הסל, יכול להגיע לשיא הזה אם יחפוץ. עם כל הכבוד גם לסטוקטון אחד, השחקנים היותר מכובדים במוחו השוצף של סוקולוב-בורוכוב, הרי רוב האסיסיטים הגיעו מפיק אנד רול משמים עד אימים בינו לבין קארל מאלון בצד שמאל של המגרש, הופ, צ'אקה.

אז 1200 של רונדו סביר כי יהיו מרעננים יותר. אחר-כך שגם יעשה את זה 7 עונות רצוף כמו סטוקטון, נדבר איתו. יאאא אולוהייים, איזה שחקן הוא היה, ג'וני בוי, יאאא אולוהייים. בוחר אותו לכל חמישיה של כל "כל הזמנים" (בהנחה שמג'יק קפץ רגע לבדיקות דם של הזהו) לפני כולם, בשקט ובשלווה. את מאלון המגעיל אני משאיר בבית.

אם כבר מגעילים וגם מאותגרים מנטאלית-משהו, אפשר להישאר בירוק. קווין גארנט הוא אהבל, שזה לא יתואר בכלל. מה אתה נכנס לוויכוח טראש טוק אינפנטילי עם דביל כמו צ'רלי וילאנובה?

וילאנובה הוא כזה ילד כאפות, שטינקר, מעצבן, משהו נורא בכלל. דווקא עליו אתה צריך להוציא זבל מהפה, שברור כי האמריקאים הדבילים יעשו ממנו קרקס? ואני, אגב, מאמין יותר לגארנט בריב הגרסאות המטופש, אבל מה זה משנה.

גארנט ממש מתעקש להשניא את עצמו על העולם כולו, ובעיקר בוחר לעשות זאת מול חבר'ה שלא חוכמה. ריב מרפקים עם בוגוט האוסטרלי (שחקן-שחקן האוזי הזה)? טראש טוק מפגר עם קלדרון לפני שנה או משהו? כל הנהמות האלה בפרצופים?

חכם בלילה. לך תתחיל עם חברה ברמה שלך; ג'ינובילי, או איזה קובי פינת דרק פישר.

הערת הסוקולוב: היה מעניין אותי לשמוע את תגובתם האותנטית של טראש טוקרים מקצועיים לסיפור הזה. רג'י מילר, גארי פייטון, מארק ג'קסון או סר צ'ארלס. יש לי הרגשה שבימיהם הטובים הם אמרו ליריביהם דברים הרבה יותר מעליבים. שלא לדבר על הבאד בויס מדטרויט וביל ליימביר, כמובן.

ושיא האהבלות של מר KG כאן היא ברמה האסטרטגית: גארנט בטיפשותו כי רבה, ממסמס לבוסטון את אחד הכלים העיקריים שיש לה במאבק מול מיאמי השנה, אשר מאז משחק פתיחת העונה לא ממש טרחה להפסיד עדיין.

אהדת הקהל וליתר דיוק הסלידה ממעללי התקשורת של לברון בקיץ, הפכו את בוסטון, זו שרק לא מזמן גם היא גייסה במכה שני כוכבי על נטולי טבעת, לחביבת התקשורת, הקהל, השחקנים ומי לא.

מיאמי הפכה בין לילה למפלצת המפחידה והשנואה. לא שנואה סטייל דטרויט - שנואה שכולם אוהבים - אלא שנואה על אמת. או שאתה איתה או שאתה מייחל לקריעת רצועות צולבת על בסיס יומי שם.

אז גארנט כנראה חש שאהדת הקהל היא עייסק מיותר. מעניין מה יאמר הסוכן שלו כשיבטלו לו את חוזה הקורנפלקס, הנעליים והסבונים הארומאטיים, יען כי הוא לא משדר יותר "אול אמריקן פמילי".

נקפוץ למיאמי. ווייד נכנס לכושר וזה באמת מה שצריך להפחיד את היריבות, ובוש מוכיח את טענתי משכבר הימים כי הוא וואחד פארש אובר רייטד שלא יאמן. לא ברור לי איך הוא מוזכר בנשימה אחת עם שאר נבחרי הדראפט שלו, לברון, ווייד וכרמלו.

הבחור בקושי הביא קבוצה לפלייאוף! זה סופרסטאר זה? בלי למצמץ הרבה, אני זורק מהראש רשימה של ים שחקנים גבוהים יותר טובים ממנו, וזה בלי לדבר על האוורד מהדרבי ממול.

גאסול, אודום, גארנט, דאנקן (גם בגילו), ג'וש סמית, בוזר, נואה, בוגוט, סקולה, בלייק גריפין, דיוויד לי, נוביצקי, סטודמאייר, רובין לופז.

אולי הגזמתי כאן באחד או שניים, אבל עדיין, איפה הוא ואיפה ווייד-את-לברון,עד כמה שאני לא מסמפט את זה האחרון. אז הוא וגארנט, לקשור אותם באוהל סיירים, ושקט שיהיה לנו.

אמן.

האינפנטיל על קוצים

מישהו מוכן להתחיל כבר את הליגה בארץ? היורוליג מצ'עמם, המנש רחוק, ספרד לא קולטים אצלי, אז נשארו לי רק קטעי יוטיוב ישנים של גיל "והתרגיל".

לא שזה רע, זה נפלא, אבל רבאק מתי כבר מתחילה כאן הליגה?

כפיים לבורא עולם, ששוב החליט שבנובמבר יהיה כאן חם.