נראו לאחרונה
 
 
הספר "דאנק בפרצוף"   הספר "דאנק בפרצוף"
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
שם הערך: בינו, אמיר - ליריביו מרפק הישיר

תאור
 

אם אני לא טועה – ואני לא – הרבצתי איזה ראיון של 500 מלה עם אמיר בינו במועד הפרישה שלו לפני כך וכך טריליוני שנים. זה היה קיץ ובאותו זמן פרש גם אבי מאור נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא. בקיצור, שני ראיונות פרישה מכובדים למדי הופיעו זה לצד זה במעריב-העיתון אי-אז, בסתם יום קיץ שגרתי. הכותרת לגבי הקטע עם בינו, וזה כבר על סמך זיכרון מעורער למדי, היתה: "הכל נראה אצלי לא בסדר, אבל בסוף תמיד הכדור היה נכנס". האמת? צודק. ועל הדרך גם מציג חוש הומור וכנות יוצאי דופן.


אכן כי כן, בינו עצמו וגם הסגנון שלו נראו לפרקים עקומים-משהו וגמלוניים, אבל הוא היה שחקן שאף אחד לא אהב לפגוש בו. לא הגנתית, שם היה תוקע מרפקים לרוב ולא מהסס לשחק הכי חזק שאפשר, ולא בצד ההתקפי שם היה מרביץ הוק-שוטים מוזרים שהיו נכנסים באחוזי הצלחה גבוהים, או כל מיני חצאי צעד וחצי ומשתחל מתחת לשומר שלו איכשהו.


באופן מאוד מסוים ומוגבל אפשר להשוות חלק מהתנועות של בינו לאלה של אורי קוקיה. פייטר רציני, ריבאונדר טוב. אחד שלא תמיד לקחו אותו ברצינות אבל כל מי שעשה את זה הצטער לא פעם והמשיך לא לקחת אותו ברצינות גם בפעם הבאה, רק כדי להצטער שוב, יו נואו.



עם זאת, יש להניח ואף להניח יש שבינו לא מבסוט מההקבלה: הוא הגיע יותר רחוק מאשר קוקיה, היה חבר בנבחרות הנוער, העתודה והבוגרים, ודי הצליח לבסס את עצמו כאחד הגבוהים הידועים והמוכרים בכדורסל הישראלי בזמנו. זה היה רק בערך, נו, בינו, רק בערך, כדי לנסות ולתת לקוראינו הצעירים טעימת דגימה של מרפקיך. צעירים הינם, יו נואו. תגיד להם קוקיה, אולי יבינו בערך או יקבלו מושג כללי.


האיש שיחק במכבי רמת גן 12 עונות רצופות. היום קשה לראות את זה קורה וכל שחקן שקצת מתרומם מיד עוזב את המועדון הזה. הוא לא תושב העיר, אבל תמיד יקושר למכבי רמת גן לפני כל קבוצה אחרת.


בינו היה חלק מחבורה רמת גנית מזוהה מאוד שכללה את עמי נאווי, ניר רכליס, גילי שוורצמן ויוחאי נעמן. שחקני הבית. הוא לא שרף זמן ואפשר להניח שלא הרגיש שהקריירה שלו מפוספסת. אחרי כל העונות האלה במכבי רמת גן הוא גם הספיק לשחק בהפועל ירושלים, לעזור לבית"ר רמת גן להישאר בליגה ואפילו לזכות באליפות עם הפועל גליל עליון ב-1993. האליפות ההיא, המדוברת.


בינו נולד באוגוסט 1961 וזה מכובד ונאה, כי עוד מעט, בלי לשים לב, הוא יהיה לנו פתאום בן 50. ועל זה נאמר: יאאא אולוהיים, איך שהזמן טס.
טס-מה-טס, כדורסלע-האתר לא שוכח ומעניק לאמיר בינו זמן רב אחרי רדתו מהבמה ערך במילון השחקנים שלנו, שיעניק לו חיי נצח בכדורסל הישראלי. וחוץ מזה, גם צילום אגדי ומופתי כאחד בו הוא משפשף מרפקים – בדיוק כמו שאהב - עם קווין מגי האלילי.


זה א-ב של כדורסלע
א     ב     ג     ד     ה     ו     ז     ח     ט     י     כ     ל     מ     נ     ס     ע     פ     צ     ק     ר     ש     ת     סלענג    
בן דוד, עמית - בעונה הבאה
ברנר, משה - מוש לב ארי
בירנבוים, אפי - על הכיפ-כיפי
בורשטיין, טל - מחוסר התלתל
ברקוביץ', רועי - מנהיג ת'קו האחורי
ברנר, שמוליק - איש קריות
בית הלחמי, אריאל - מאמן העתודה של ישראל
בוסאני, רוני - מקורזל ובלי פוני
בלאט, דייויד - קלע לו בול בפוני
ברודי, טל - בעברית הוא קצת מבולבל
ברקוביץ', אילן - חג לאילנות
בלות'נטל, דייויד - מכבי כן, נבחרת לא
בוכבינדר, חיים - שתה הגנות כמו מים
בוטנקו, אינה - גמישה כפלסטלינה?
בינו, אמיר - ליריביו מרפק הישיר
ברקוביץ', עופר - גם הוא משקפופר
ברקוביץ', מיקי - אליל גם בסלוניקי
בן שימול, אבי - אין קשר לפסקוואל, צ'אבי
ברקוביץ', ניב - איזה שם מלהיב
בוגין, ניב - עימנו היטיב
בלינקו, רובי - טרם ביקר בניירובי
בוגטין, רפי - לא מת על קדאפי
בריסקר, מארק - לא שמע על ז'אן דארק
 
שוטה הנבואה
 
ארועים לתאריך: 20/10/2020
 
  נרימה כוסית לחיי 
אור גורן
 
  נרימה כוסית לחיי 
טוני הולי
 
 
דווייט הווארד עם אליפות ראשונה בקריירה בגיל כמעט-35. ...
 
 
טוב, זה אמור להיות יותר קל: מי השניים? ...
 
 
געגועים לימים נפלאים. משומקום, ג'ון דלזל הופך לבעל ערך. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up